מדליקים את האור
Lighting the Playa
WE WILL DANCE AGAIN
מנציחים את הרוקדים בפסטיבל ה- Burning Man
Remembering the dancing people at the Burning Man Festival
Lighting
the Playa
2025
מדיליקים
את האור
2025
At the end of August, the Burning Man festival takes place in Nevada. It is one of the largest and most significant music festivals in the world, perhaps the greatest of them all.
Last year, dozens of families of the victims and hostages from October 7th sent photos and letters to their loved ones to be commemorated at the Temple at the festival, in order to bring the spirit of those who are no longer with us, to remember and celebrate together with them.
We continued the tradition this year and continued their memory.
בסוף חודש אוגוסט מתקיים פסטיבל הברנינג-מן (Burning Man) בנוואדה, אחד מפסטיבלי המוזיקה הגדולים והמשמעותיים בעולם, אולי הגדול מכולם.
שנה שעברה, עשרות משפחות של נרצחים וחטופים מה-7.10 שלחו תמונות ומכתבים ליקיריהם להנצחה במקדש (Temple) בפסטיבל בכדי להביא לפסטיבל את רוחם של אלה שאינם איתנו, לזכור ולשמוח יחד איתם.
גם השנה הזכרנו את זכרם
המקדש בברנינג-מן
מה זה ה״ברנינג-מן״ ("האיש הבוער")?
"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), הוא פסטיבל שהחל בסוף שנות ה-80, שבו נפגשים בלב המדבר בנוואדה, ארה״ב, למשך שבוע ימים כ-70,000 איש שבאים לייצר חווית אומנות, מוסיקה, וקהילה בעיר זמנית ולחוות חוויות ביחד. בתום השבוע, העיר הארעית נשרפת ונשארת במדבר הקסום.
המקדש (The Temple)
כחלק מבניית העיר הזמנית נבנים מספר מונומטים מרהיבים, בעיקרם ה״איש הבוער״ (Burning man) והמקדש (Temple).
המקדש הוא מקום המאפשר למשתתפים ולהקהילות השונות להביא עימם את רוחם של אלה שאינם איתנו ולהזכירם בפסטיבל.
ההנצחה במקדש
בתוך המקדש יש מקום לתלות תמונות, מכתבים, זכרונות של האנשים ולתת להם את המקום לחגוג איתנו גם מלמעלה. אין למקדש זהות (דתית/אתנית) כלשהי וכל אדם או קהילה יכולה להביא את עצמה לידי ביטוי ולהזכיר את יקירה.
*מידע נוסף על המקדש באתר הברנינג מן.
The Temple
What is the "Burning Man" Festival?
The "Burning Man" festival began in the late 1980s and takes place in the heart of the Nevada desert, USA. For one week, about 70,000 people gather to create a unique experience of art, music, and community in a temporary city and share these moments together. At the end of the week, the temporary city is burned, leaving behind only the enchanted desert.
The Temple
As part of the temporary city, several magnificent monuments are built, with the main ones being the "Burning Man" and the "Temple." The Temple is a place that allows participants and different communities to bring the spirit of those no longer with us and honor them at the festival.
Commemoration at the Temple
Inside the Temple, there is a space to hang photos, letters, and memories of loved ones, giving them a place to celebrate with us from above. The Temple has no specific (religious/ethnic) identity, and anyone or any community can express themselves and honor their loved ones.
Link to the Temple page on the Burning Man website
לזכרו של אור זיו ז״ל
אור נולד ברומניה בשנת 1999, הוא אומץ ע"י ראובן וסימה הוריו והגיע לישראל בגיל חצי שנה.
אחיותיו דנה וליאל ציפו והתלהבו מהתינוק המתוק, החייכן והשמנמן שהצטרף למשפחה והתאהבו בו ממבט ראשון.
אור גדל בישוב עדי והתחנך בנהלל. הוא אהב לשחק טניס וכדורסל והיה אוהד שרוף של מכבי חיפה בכדורגל.
בגיל 13 אביו האהוב נפטר מדום לב באופן פתאומי ומאז אור הפך להיות הגבר של הבית ומשוש חייה של אימו.
בצבא אור היה לוחם בשריון ביחידת כפיר ולקראת סיום השירות הפך לסרס״פ של הפלוגה.
חבריו לשירות הצבאי מספרים עליו שכשמישהו מהחברים היה צריך עזרה אור תמיד היה הראשון לסייע מכל הלב ותמיד ידע לראות את האחר.
אור חי את החיים בגישת 'יאללה כוסאומו', לחיות בלי פחד, להנות מכל יום ולאסוף חוויות שילכו איתו תמיד.
אור אהב לבלות עם החברים, לטוס לטיולים קצרים באירופה ולחגוג במסיבות ומשחקים של חיפה בארץ ובחו״ל.
אור תמיד היה עם חיוך ממזרי שמקרין אופטימיות ואור כשמו.
״לב זהב״ כינו אותו החברים ואמרו שתמיד ידעו שהוא יהיה שם בשבילם, לתת עצה, שיחה טובה וחיוך.
אור היה גבר יפה תואר. גבוהה עם שיער שטני ועיניים כחולות.
הוא התחיל לדגמן ולהשתתף בפרויקטים בתעשייה ובמקביל עבד
כמנהל מחסנים בחברת יבוא טקסטיל שם היה מאוד מוערך.
הקשר האחרון עם אור היה בבוקר השביעי באוקטובר כאשר כתב בקבוצה המשפחתית ״אל תדאגו הכל בסדר״.
חבריו מספרים שגם בזמן האזעקות הבלאגן והפחד אור ניסה לשמח את כולם, להרגיע את האנשים ולהצחיק אותם.
אור הוכרז כנעדר במשך שבוע וביום שישי ה13.10 לפנות בוקר הגיעו להודיע למשפחתו שגופתו זוהתה.
למחרת התקיימה הלווייתו בישוב עדי עם מאות שהגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.
המשפחה והחברים לא ישכחו לעולם את החיוך היפה, הלב הטהור והאור שזרח ממנו בכל מקום אליו הגיע.
יהי זכרו ברוך.
Or was born in Romania in 1999, adopted by his parents Reuven and Sima, and arrived in Israel at the age of six months. His sisters, Dana and Liel, eagerly awaited and were thrilled by the sweet, smiling, chubby baby who joined the family, falling in love with him at first sight.
Or grew up in the Adi settlement and was educated in Nahalal. He loved playing tennis and basketball and was a devoted fan of Maccabi Haifa soccer.
At the age of 13, his beloved father suddenly passed away from a heart attack. From that moment on, Or became the man of the house and the center of his mother’s life.
In the army, Or served as a combat soldier in the Kfir Brigade's armored unit, and near the end of his service, he became the company's sergeant major. His fellow soldiers shared that when anyone needed help, Or was always the first to offer it with all his heart, always able to see the needs of others.
Or lived life with the attitude of 'Yalla, whatever,’ embracing a fearless approach to life, enjoying each day, and collecting experiences that would stay with him forever.
He loved spending time with friends, taking short trips to Europe, and celebrating at parties and Maccabi Haifa games, both in Israel and abroad.
Or always had a mischievous smile that radiated optimism and light, true to his name. His friends called him "a heart of gold" and said they always knew he would be there for them, offering advice, a good conversation, and a smile.
Or was a handsome man—tall, with sandy hair and blue eyes. He began modeling and participating in industry projects while working as a warehouse manager for a textile import company, where he was highly regarded.
The last contact with Or was on the morning of October 7th, when he wrote in the family group, "Don't worry, everything's fine." His friends shared that even amidst the alarms, chaos, and fear, Or tried to cheer everyone up, calm people down, and make them laugh.
Or was declared missing for a week, and on Friday, October 13th, early in the morning, his family was notified that his body had been identified. The next day, his funeral took place in Adi, with hundreds attending to accompany him on his final journey.
His family and friends will never forget his beautiful smile, pure heart, and the light that radiated from him wherever he went.
May his memory be blessed.
In Remembrance of Or Ziv RIP
On a personal note,
It was a profound honor to stand as Israelis and Jews at the festival this year. Beyond the personal experience, there was a collective strength in remembering the fallen – and perhaps even a shared mission to dance for them and with them.
At the Temple, we placed all the photos and letters you sent, right where every visitor entering and leaving could pause, read, and connect. After the Temple’s burning, the commemoration continued on the Pyramid – the tallest and most central monument on the Playa. Seeing those images and letters illuminated before tens of thousands was a powerful reminder that memory does not vanish in the fire, but continues to shine.
Throughout the Playa, there were countless other tributes to the victims, beyond what we displayed. The feeling was one of deep pride, meaningful remembrance, and an unshakable connection that will stay with us always.